מי אחראי לחוסר במטען?

We Serve Your Interest

מי אחראי לחוסר במטען?

בעקבות מחסור של מטען שהיה בדרכו מישראל ללקוח בגרמניה הגישה חברת הביטוח תביעת שיבוב כנגד כל גורמי השרשרת הלוגיסטית. בית המשפט קבע כי החוסר במטען נגרם עוד לפני כניסת המכולה לנמל
12.05.10 / 00:00

בעקבות מחסור של מטען שהיה בדרכו מישראל ללקוח בגרמניה הגישה חברת הביטוח תביעת שיבוב כנגד כל גורמי השרשרת הלוגיסטית. בית המשפט קבע כי החוסר במטען נגרם עוד לפני כניסת המכולה לנמל 
 
מאת עו"ד שמואל גרוסמן
 
פסק דין שניתן לפני מספר ימים על ידי בית משפט השלום בת"א (השופט מיכאל תמיר) דן בבחינת אחריותם של כל גורמי השרשרת הלוגיסטית לחוסר במטען יצוא שנשלח מספק ישראלי ללקוח בגרמניה. מטען של 62 קופסאות המכילות ציוד מגנזיום נשלח מישראל לגרמניה ומשהגיע ליעדו התברר כי חסרות בו 16 קופסאות.
 
בעקבות החוסר כאמור, שילמה חברת הביטוח למבוטח, הספק הישראלי, את שוויים של הפריטים החסרים והגישה תביעת שיבוב כנגד כל גורמי השרשרת הלוגיסטית: חברת הספנות, חברת ההובלה היבשתית, חברת נמל חיפה וסוכן המכס.
 
פסק הדין שניתן בעקבות בירור התביעה מהווה דוגמה מעניינת לאופן בחינתו של בית המשפט את הראיות שהובאו בפניו לצורך הדיון בשאלת אחריותו, ככל שקיימת, של כל אחד מהגורמים המעורבים בשילוח המטען.
 
הראיות והעדויות מטעם הספק הובילו למסקנה כי המטען, לרבות הפריטים שנמצאו חסרים, אכן הומכל במלואו במכולה, כי אותו עובד שהעמיס את המטען במכולה מטעם הספק, הוא אשר סגר אותה בסגר שמספרו נרשם במסמכים הרלבנטיים לרבות בשטר המטען. אותו עובד נבדק בבדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת ביחס לאי מעורבותו בחוסר שהתגלה במכולה. נוהלי הספק בהתייחס להכנת המטען למשלוח, להטענתו והמכלתו במכולה, כפי שהוצגו בפני בית המשפט, הובילו למסקנה כי אין סביר שהפריטים החסרים לא הומכלו ונותרו במפעל. התברר עוד שמשקל המטען על פי נתוני שקילתו בעת כניסתו לנמל חיפה, היה נמוך יותר ממשקל המטען בעת יציאתו ממפעל הספק. החוסר התגלה רק  בעת הגעת המכולה ופתיחתה בגרמניה, אז גם נתגלה כי מספרו של  הסגר במכולה שונה ממספר הסגר שנרשם בעת המכלת המכולה, וכי אכן יש במכולה מספר מטרים פנויים ללא סחורה כשלהערכת מנהל המחסן בגרמניה, המקום הפנוי היה מספיק להכיל את הקופסאות החסרות. לכך הצטרף דו"ח השמאי שהעריך כי הסגר הוחלף לפני הטעינה על האונייה.
 
מעדויות חברת הנמל עלה כי המכולה אוחסנה עם הגעתה לנמל ועד עזיבתה, באזור מאובטח שאין אליו נגישות וכי  בעת אחסונה של המכולה בנמל לא היתה כל הודעה על נזק או חוסר כלשהו שנגרם למכולה.
 
על פי הראיות והעדויות, כאמור, קבע בית המשפט כי החוסר במטען נגרם עוד לפני כניסתה של המכולה לשטחו של נמל חיפה. קביעה זו פטרה למעשה מאחריות לאובדן הן את נמל חיפה והן את חברת הספנות אשר קיבלה את המכולה מהנמל, מה גם שהוכח כי גם באונייה עצמה, במהלך ההפלגה, היתה המכולה מאוחסנת באופן שלא ניתן היה לפותחה ולהוציא ממנה את הקופסאות החסרות.
 
בהקשר לאחריות הנמל ולחברת הספנות, קובע בית המשפט כי אין זה תפקידו של הנמל ואין זה תפקידו של סוכן האונייה לוודא לגבי כל מכולה ומכולה, עוד לפני הטענתה על האונייה, כי מספר הסגר תואם את הרישום בשטר המטען. גם השקילה הנעשית על ידי הנמל נעשית על ידו לצרכים פנימיים ואין זו חובה המוטלת עליו כלפי בעל המטען.
 
גם לעניין אחריותו של סוכן המכס, קובע בית המשפט כי לא נפל דופי בהתנהלותו. הוא זה אשר סיפק ללקוחו את  הסגרים, לרבות הסגר בו השתמשו לסגירת המכולה לאחר הטענתה. הלקוח הוא אשר סוגר את המכולה בפועל, הוא הנושא באחריות לבצע תיעוד מדויק ומהימן של מספר הסגר וסוכן המכס רשאי להסתמך על תיעוד זה. אין להטיל את סוכן המכס אחריות לאמת את הדיווחים שהוא מקבל מהלקוחות באמצעות בדיקה עצמאית נוספת מטעמו של כל מספרי המכולות והסגרים בעת הכניסה לנמל והשוואתם למספרים המדווחים.
 
בסופו של יום, הוטלה האחריות לאובדן ולחוסר על חברת ההובלה היבשתית.
 
מכלול הראיות, כפי שפורטו לעיל, די בו כדי להרים את הנטל המוטל על התובעת להוכיח כי קיימת סבירות גבוהה לכך שהחוסר במטען אירע בשעה שהמכולה היתה בחזקתה של חברת ההובלה היבשתית. אין צורך בהוכחה כי המטען אכן נגנב על ידי מי מחברת ההובלה. די בהצגת ראיות המעידות, בסבירות גבוהה, כי נגרם חוסר למטען בעת שהיה בחזקת חברת ההובלה על מנת להעביר אליה את הנטל להפריך זאת או להוכיח כי על אף שהחוסר נגרם בשעה שהמטען היה בחזקתה, הרי שלא התרשלה ולא הפרה את חובותיה החוזיות כלפי הספק. חברת ההובלה לא הרימה את הנטל הזה ולא הביאה ראיות או עדויות כלשהן מטעמה למעט עדותו של בעל המשאית אשר לא הייתה לו כל מעורבות אישית במקרה. חברת ההובלה נמנעה מלהגיש לבית המשפט את דיסק הטכוגרף ואת יומן הנסיעה של המשאית ומה שחשוב יותר, נמנעה מלזמן לעדות את נהג המשאית שביצע את ההובלה.
 
גם אם נותק הקשר בין חברת ההובלה לבין אותו נהג, חובה היה עליה לעשות, ולו מאמצים מינימליים, על מנת לאתרו, כגון פנייה למשרד הפנים או לחוקר פרטי לאיתור כתובתו. הימנעותה של חברת ההובלה מלזמן את הנהג או לפחות להוכיח כי עשתה כל שביכולתה לאתרו ולזמנו,  פעלה לרעתה והובילה למסקנה כי לא בכדי נמנעה מלזמנו, ואם היתה מזמנת אותו היתה עדותו פועלת לחובתה.
 
לסיכום, חייב בית המשפט את חברת ההובלה היבשתית לשלם לחברת הביטוח את שוויים של ערכי הפריטים החסרים במטען ודחה את התביעה כנגד כל יתר גורמי השרשרת הלוגיסטית.
 
תא (ת"א) 31669-05 איילון בע"מ חברה לביטוח נ' ישקונט ואח'
 
עו"ד שמואל גרוסמן שותף במשרד גרוסמן, זינגר, גלעד ושות', העוסק, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, ביטוח ימי, עמילות מכס, שילוח בינלאומי ומיסי יבוא ויצוא. כל המידע המוצג על הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית.

 

חומרים מסוכנים
מטענים בקירור
מטענים חריגים
הובלה בגל-נוע
מכולות
מטען כללי
Copyright Allalouf Groub - comprehensive logistics chain solutions
Powred by Port2Port | Designed by imarkimage
×